בשני העשורים האחרונים, חלה עלייה בשיעור תעסוקת אזרחים ותיקים בישראל. לפי המחקר "התועלת הכלכלית בהעסקת עובדים מבוגרים" שנערך על ידי מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן עבור המשרד לשיווין חברתי וארגון הג'וינט, בשנת 2000 שיעור התעסוקה של גברים ונשים בישראל בגילאי 55-59 עמד על 63.68% ו-48.05% בהתאמה, בעוד שבשנת 2019 שיעור העסקת גברים מבוגרים בישראל עמד על 77.37% ושיעור העסקת נשים מבוגרות עמד על 68.51%.
"העלייה בשיעור העסקת עובדים מבוגרים בישראל נובעת מדחיית גיל הפרישה בשנת 2004. שיעור העסקת בני הגיל השלישי בישראל נחשב גבוה בקנה מידה עולמי, בין היתר בשל סיבות כלכליות - ישנם מהגרים שעלו לישראל ללא תכניות פנסיה, או עצמאיים שלא הפרישו מספיק כסף לפנסיה שלהם (רק בשנת 2008 נחקק חוק פנסיה חובה לעצמאים). גם קצבת הזקנה הנמוכה מובילה את האזרחים הוותיקים לצאת לעבוד. יש אזרחים ותיקים שמשתכרים שכר גבוה והם בוחרים להמשיך לעבוד כדי לשמור על רמת החיים שלהם. מעבר לכך, אנשים מבוגרים רבים עובדים משום שהתעסוקה מעניקה להם משמעות ותורמת לשביעות הרצון שלהם", כך אומרת החוקרת הבכירה ד"ר הלה אקסלרד שערכה את המחקר יחד עם פרופ' צבי אקשטיין, ראש המכון, וד"ר טלי לרום.
למרות העלייה שחלה בשיעור תעסוקת בני הגיל השלישי בישראל לאורך השנים, ישנן מדינות אחרות ב-OECD שבהן שיעור התעסוקה הוא גבוה יותר. לפי המחקר, ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית מבחינת שיעור תעסוקת עובדים לאחר גיל הפרישה בהשוואה למדינות אחרות כמו דנמרק, הולנד ושוודיה. בשוודיה למשל, שיעור התעסוקה של גברים בגילאי 55-59 בשנת 2019 עמד על 86.09% לעומת ישראל שבה אחוז הגברים המבוגרים המועסקים ב-2019 עמד על 77.37%.
הלה, מהי הסיבה לפער הזה בין ישראל למדינות אחרות בעולם?
"במדינות אחרות נקטו בצעדי מדיניות שונים שעודדו תעסוקה של עובדים לאחר היציאה לפנסיה. בשוודיה לדוגמה, המדינה העניקה נקודות זיכוי מס לעובדים מעל גיל 65 וההטבה הזאת השאירה הרבה עובדים ותיקים בשוק העבודה. בגרמניה ערכו רפורמה שכללה הפחתה בקצבאות של הפרישה מוקדמת, דבר שהוביל להורדת הכדאיות של הפרישה המוקדמת. במקביל המדינה העלתה את הכדאיות של דחיית הפרישה. כתוצאה מכך, בני הגיל השלישי דחו בממוצע את הפרישה מהעבודה ב-10 חודשים. בנוסף, גרמניה הפחיתה את התקופה המקסימלית של תקופת קבלת דמי אבטלה - מ-32 חודשים ל-18 חודשים. בדנמרק, החלה רפורמה בשנת 2014 שתרמה מאוד לשיעור תעסוקת העובדים המבוגרים - כל מי שעובד בגיל מבוגר מקבל שכר אוניברסלי, דבר שתורם לשקיפות ומגביר תמריצים לעבודה. מובטלים שהצליחו למצוא עבודה בגיל מאוחר מקבלים זיכוי מס, ובמקביל הופחת שיעור המס השולי האפקטיבי לעובדים במשרה מלאה שממשיכים לעבוד אחרי גיל הפרישה".
לפי המחקר, צעד נוסף שהוביל להגדלת שיעור תעסוקת העובדים המבוגרים במדינות אחרות בעולם, הוא ביטול חובת הפרישה מהעבודה. כיום בישראל גיל הפרישה לנשים הוא 62 ועולה בהדרגה ל-65 וגיל הפרישה לגברים 67. לעומת זאת, בשנת 2011 בריטניה ביטלה את גיל הפרישה לעבודה ואפשרה גם לעובדים מעל גיל 65 להמשיך ולעבוד. גם קנדה נקטה בצעד הזה, שהוביל להעלאה בשיעור תעסוקת אזרחים מבוגרים. "יש אפשרות ללמוד מצעדי מדיניות מוצלחים שנעשו במדינות אחרות ולאמץ אותם בישראל", אומרת הלה. "ככלל, לתמריצים כספיים יש תמיד השפעה חזקה והם מובילים לשינויים שאנחנו מייחלים להם. יש רגולציות ותקנות שגורמות לעבודה להיות פחות כדאית. למשל, במגזר הציבורי מציעים לאנשים כבר בגיל 55 לפרוש לפנסיה, כשיש לו עוד 30 שנה לחיות. במקום פרישה מוקדמת אפשר להציע החלפת תפקיד, שינוי בהיקף המשרה או לעודד הכשרה מקצועית של עובדים ותיקים".
יוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט-אשל (אגף בתוך ג'וינט ישראל), אשר פועלת ליצירת פתרונות עבור הזדקנות מיטבית בעידן של 100 שנות חיים, מסביר מדוע יש חשיבות רבה לעודד את תעסוקת המבוגרים בישראל: "תוחלת החיים בישראל ממשיכה לעלות, וב-2040 צפויים להיות 2 מיליון אזרחים מעל גיל 65. ככל שאוכלוסיית הגיל השלישי גדלה, כך חשוב שיותר אנשים מבוגרים יצאו לעבוד. אנשים עובדים תורמים לצמיחה כלכלית במדינה משום שהם משלמים מיסים. מעבר לכך, המחקר שערכנו מצא שהעבודה תורמת לא רק בהיבט הכלכלי, אלא גם מעניקה משמעות. מחקרים אחרים מצאו כי העבודה תורמת לבריאות הפיזית והתפקודית בגיל השלישי".
אילו צעדים ניתן לעשות כדי להגדיל את שיעור התעסוקה של אזרחים ותיקים?
"ניתן להעלות את גיל הפרישה או לבטל אותו לחלוטין, וכך לעודד תעסוקת מבוגרים. בנוסף, יש את נושא קצבת זקנה - לאחר גיל הפרישה, האזרח הוותיק מקבל קצבת זקנה. חשוב שהמדינה תאפשר לקבל את מלוא קצבת הזקנה מבלי שהדבר יהיה מותנה במבחן הכנסות. לצד המדיניות הממשלתית, גם למעסיק יש מחויבות לפתח את העובד לאורך שנות הקריירה שלו ולהקנות לו מיומנויות חדשות. עובד שלא מתפתח ולא עובר הכשרות מקצועיות במהלך חייו, עלול לאבד את הרלוונטיות שלו בשוק העבודה. בנוסף, יש צורך לערוך גם שינוי עמדות - אנשים רבים מפנטזים על היציאה לפנסיה ועל החופשות מסביב לעולם ביום שאחרי הפרישה. אלא שאחרי שחזרו מחופשה הם מגלים במהרה שאין להם משמעות ללא עבודה ושאין להם סיבה לקום בבוקר. חוסר התעסוקה עלול לגרום להידרדרות במצב הבריאותי ובתפקוד הקוגניטיבי של האדם. חשוב להעלות את המודעות לכך שהתעסוקה בגיל השלישי תורמת מאוד לאיכות החיים של האזרח הוותיק".
יש לציין כי גובה תקרת הקיזוז מקצבת אזרח ותיק עד גיל 70 צפויה לעלות, כך שניתן להגדיל הכנסה וגם לקבל קצבת זקנה. עד שנת 2020 גובה התקרה עמד על 6000 ₪ ליחיד, בשנת 2021 הגובה עלה ל- 6,750 ₪ ליחיד ובשנת 2023 תעלה ל- 7,750 ₪ ליחיד. לבדיקת גובה קצבת הזקנה לו את/ה זכאי/ית יש לבקר באתר הביטוח לאומי.
אזרח ותיק, מחפש עבודה? למגוון משרות מותאמות הקלק כאן