בכתבות קודמות בפרויקט הזה, שוחחנו עם פסיכולוגיות ויועצים תעסוקתיים בנוגע ליתרונות בהעסקת מבוגרים. פירטנו בהרחבה על היתרונות והבאנו הסברים תיאורטיים, וכעת הגיע הזמן לתת דוגמאות אמיתיות של ארגונים ועסקים, שהחליטו לשלב עובדים ותיקים באופן קבוע בחברה.
"פעילים" היא חברה בת של בנק הפועלים, המנהלת תיקי השקעות בארץ ובחו"ל בהיקף של כ-17 מיליארד שקלים עבור כ-6,000 לקוחות. החברה נוסדה לפני 35 שנים, ועובדיה הם מנהלי תיקים, אנשי מחלקת תפעול כספים, ומחלקת שיווק ושירות. מדובר בחברה עסקית למטרות רווח, גם שלה וגם של לקוחותיה, ותפיסת העולם של פעילים היא להגיע למקסימום התשואה האפשרית ביחס לרמת הסיכון המותאמת לכל לקוח ולקוח, תוך מתן שירות אישי.
הלקוחות נשארים פי 2 זמן מהמקובל בתעשייה
"לפני כ-15 שנה, כשהייתי סמנכ"ל השיווק של פעילים, הקמתי את דק"ל - דסק קשרי לקוחות", מספר אבישי קרואני, כיום מנכ"ל פעילים. "כהחלטה אסטרטגית, החלטנו לגייס אנשי מקצוע גמלאים של בנק הפועלים, שיעבדו בחצי משרה. תפקידם הוא לשמור על קשר עם הלקוח, להבין את הצרכים, ללבן בעיות ולמצוא פתרונות". הגמלאים שאותם מעסיקים בחברה מגיעים משדרת העובדים הבכירה של בנק הפועלים, ששימשו בעבר כיועצי השקעות בכירים בבנק הפועלים, בנקאים בכירים שנתנו שירות ללקוחות פלטינום של הבנק, או מנהלי בנקאות פרטית ללקוחות בעלי הון עצמי גבוה. מה שהחל עם עובדת אחת בגיל הפרישה התרחב לעשרה עובדים כיום בדסק השירות עצמו, כשגמלאים נוספים עובדים במחלקות שונות.
הבחירה בעובדים ותיקים לאחר גיל הפרישה לא הייתה סתם כך כדי לעשות להם טובה וגם לא כדי להצטייר כפרויקט חברתי. "אלו אנשים שמגיעים עם שק ידע מקצועי עצום, וכשאנחנו מדברים על שוק ההון מדובר ביתרון מובהק", מסביר קרואני, "שוק ההון מתאפיין בתנודתיות רבה, ואלו עובדים שניסיונם ורמת השירות והאדיבות שלהם כל כך גבוהה, שהם לא מתרגשים בעליות, לא נבהלים בירידות וכך מעבירים את הרוגע שלהם ללקוח". לרוגע הזה שקרואני מדבר עליו יש משמעות כלכלית גדולה, והיא באה לידי ביטוי בכך שאורח חיי תיק הלקוח בפעילים עומד על כשבע שנים, פי 2 מהממוצע בתעשיית ניהול התיקים.
הצעירים מביאים חדשנות, הוותיקים - חוכמה
פרופיל הלקוחות שמגיעים לפעילים הוא בני 50-60 ומעלה. כשחושבים על "החיים הכלכליים" שלנו, זה נשמע הגיוני מאוד. בשנות ה-30 לחיינו (ובני המזל כבר בשנות ה-20) אנחנו נוטלים משכנתאות ומביאים ילדים לעולם, והכסף הפנוי הולך לשם. מגיל 50 והאלה, אנחנו מסיימים עם התשלומים, הילדים כבר גדולים, אנחנו מצליחים לצבור חסכונות, וזו בדיוק הנקודה לעבור לשוק ההון או להרחיב השקעות קיימות. "כשהלקוח מרים טלפון", אומר קרואני, "הוא פוגש בצדו השני אנשי שירות בני גילו, מנוסים ומקצועיים, שחוו כבר הכל בשוק ההון, ולכן רמת האמון וגם רמת הקשר מאוד גבוהה וטובה".
כשאני אומר לו בשיחתנו, שגם אני, שעוד לא הגעתי לגיל 50, הייתי מעדיף שאדם מבוגר ומנוסה ינהל את תיק ההשקעות שלי ולא סוכנים עם התלהבות יתר על הכסף שלי, קרואני מסכים ומביא כדוגמה את ההייטקיסטים, שמכונים גם "המתעשרים החדשים": "גם הם רוצים לדבר עם דמות המבוגר האחראי".
קרואני לא עושה הנחות לעובדים הגמלאים, והם נמדדים באותו סרגל כלים של שאר העובדים. התפוקות שלהם לא נופלות מאלו העובדים הצעירים, אבל הפיצוח האמיתי של פעילים, הוא השילוב בין הדור הצעיר בתחילת או אמצע הקריירה שמביא רעננות וחדשנות, לבין הניסיון והחוכמה שהעובדים הוותיקים מביאים איתם. "זה לא סתם פיצוח", אומר קרואני, "זה נותן לי, כעסק כלכלי, יתרון על פני המתחרים".
מה המסר שלך לעסקים וארגונים שחוששים להעסיק עובדים לאחר גיל הפרישה?
"ארגון שלא משכיל להיעזר בידע ובניסיון של גמלאים, מפספס מבחינה עסקית. מנהלי חברות צריכים להעריך עובדים לפי התרומה לארגון ולא לפי הגיל. נהפוך הוא, לפעמים הגיל הוא היתרון התחרותי של הארגון. היה לנו כאן מנהל שיווק שעבד שנים ארוכות לאחר גיל הפרישה, צעיר בנפשו, יוצא מן הכלל ביוזמה ובביצועים".
מייסד החברה שממשיך לעבוד בגיל 80
מאיר אידלמן הקים את חברת הדפוס "רולתג" לפני 54 שנים, והיום היא מנוהלת על ניתאי רוט הנשוי לביתו, ועל ידי בנו. "בין 90 העובדים שלנו", אומר רוט בגאווה גדולה, "יש גם עובדים ותיקים מאוד. אחד מהם, כבר יותר מ-40 שנה איתנו, עבר את גיל 80 ועבדה כאן גם אישה מעל גיל 75, הרבה מעבר לגיל הפרישה לנשים". רוט אומר בנחרצות: "אצלנו המילה 'פנסיה' פשוט לא מהווה מחסום".
בית דפוס לא יכול לשקוט על השמרים ולהציע ללקוחות את אותם הדברים שהציע בשנות ה-80' וגם לא בשנות ה-2000. המכשור מתחדש כל הזמן, הטכנולוגיות מתקדמות, והעובדים צריכים להתקדם גם הם. זה לא מונע מרולתג להעסיק גרפיקאי שעבר את גיל הפרישה, ועובד בסביבה ממוחשבת עם תוכנות מתקדמות. עובדים שתפקידם כרוך בהפעלת מכשור כבד או בעמידה מרובה ורוצים להמשיך לעבוד כגמלאים, רולתג תדע להתאים עבורם תפקיד חדש עם יותר אפשרויות ישיבה, ולהפוך את סביבת העבודה לנוחה יותר.
בניגוד לפעילים, כאן דווקא לא מדובר באסטרטגיה או החלטה מכוונת. רוט אומר, כי זה פשוט קרה, וחמו, שהקים את בית הדפוס, הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך: "הוא נושק לגיל 80 ועדיין עובד, אנחנו בפירוש לא מחפשים לשלוח אנשים מבוגרים, שהעבודה מספקת להם עניין בחיים ורלוונטיות, הביתה".
מה המסר שלך לעסקים אחרים שחוששים להעסיק עובדים לאחר גיל הפרישה?
"אל תסתכלו רק דרך החור של הגרוש, גם כשמדובר בעסק כלכלי שמטרתו להרוויח. שכל מנהל היום יזכור - יבוא היום שבו אתם תצאו לגמלאות, וממש כמו שאתם רוצים שיתייחסו אליכם בעתיד, כך אתם צריכים להתייחס היום למבוגרים. זה צריך לבוא מבפנים, ולשמחתי אצלי זה חרוט היטב".
גם קרואני וגם רוט אינם יועצי תעסוקה, הם לא פסיכולוגים תעסוקתיים, והם לא מומחים בתעסוקת הגיל השלישי. שניהם לא דיברו איתי על מחקרים ולא הציגו תאוריות על מה יוצא לעסק או לארגון שמעסיק עובדים ותיקים. שניהם מנהלים של חברות שונות לחלוטין זו מזו, בתחומים אחרים, ובעלי סגנון ניהולי שונה. האחד מעסיק גמלאים כאסטרטגיה ואצל השני זה פשוט קרה. אבל יש גם דבר משותף לחברות שהשניים מנהלים, וזה רווח גם לעובדים הצעירים, גם לארגון עצמו, וכמובן שלעובדים הוותיקים, שבשני העסקים קמים כל בוקר עם חדוות עשייה.
מעסיקים? השאירו פרטים כאן ונציגי תוכנית "ותיקים בעבודה" יאתרו משרות מתאימות בארגון שלכם, ותקבלו ליווי בתהליך הגיוס עד להשמה איכותית לטווח ארוך.
אזרחים ותיקים, מחפשים עבודה? למגוון משרות מותאמות הקליקו כאן